למה את יושבת, זיוה ברכה גדרון
סיפור קולי - "למה את יושבת" מאת זיוה ברכה גדרון:
הזוכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ תשע"ז.
נימוקי השופטים:
"למה את יושבת" הוא לכאורה סיפור מינורי. היקפו מצומצם, אלף מאתיים מלים בסך הכול, וכל כולו מונולוג אחד של אשה אחת, צעירה, אולי בגיל, אולי בהתפתחותה הרגשית. זהו ספק מונולוג פנימי, ספק מונולוג שמופנה לנמענת נשית מציאותית — מבוגרת יותר, סמכותית יותר, ואולי היא רק נדמית "יודעת" יותר מהגיבורה, ובזה היא לא שונה מהקורא עצמו: גם הוא, כמותה, משלה את עצמו בתחילת הסיפור שהוא משקיף מגבוה על הגיבורה, שהוא מתקדם ממנה, מהוקצע ממנה, ו הצג יותר בכל זאת הוא נשאב להאזין — כמו בעל כורחו — לקולה שנדמה ברגע הראשון ילדותי, מעורער, חלש ושולי אבל מתגלה בהדרגה כקול שיכול להיות מזוהה עם נשים רבות מספור; נשים מדוכאות, חסרות אמצעים או אפשרות להשיב מלחמה שערה, שקועות עד צוואר בתפישות של נשיות ראויה ומצייתות ציות עיוור לאימהות פולשניות ש"נעלמות" ברגע שבאמת צריכים אותן.
מבעד למונולוג הקצר והנוקב של גיבורת הסיפור נחשף פרוטוקול של יחסים סימביוטיים בין אם לבת: בחירה לא שכיחה בעליל. "למה את יושבת" הוא נסיון מעניין לכתוב את ה"מכתב לאם", בגרסתו הייחודית, הפרטית, שהיא בעת ובעונה אחת גם אוניברסלית.
הגיבורה מלאה בכעס על האם ועל המבט החודר והמצמית שלה, אבל היא גם מעריצה את האם, כמהה אליה וזקוקה לאישורה עד כדי כך שהיא מרגישה כאילו האם לא קיימת יותר כאשר הבת מאכזבת אותה. העוצמה של הקירבה אבל גם של ההתנגשות מתווכת דרך השפה: הבת מפנימה את הלדינו של אמה וחברותיה יחד עם הקודים הגלויים והסמויים שהן מעבירות לה ושהועברו להן דרך החברה הטורקית המסורתית שהן חיות בה. אבל בה בעת הגיבורה גם מגלה מודעות מחודדת, אירונית, לשפה ה"פסיכולוגית" העכשווית, שגם היא מרוקנת במהלך הסיפור מכל תוכן אמיתי.
התוצאה היא מעין שפת סיפור חדשה, ספק משובשת ספק פיוטית, שממוטטת את המחיצות המדומיינות בין הקורא והנמענת לגיבורה ויוצרת עולם פנימי מורכב ועז שבו מתגלים לצד הכניעה הנשית למוסכמות גם הרבה סולידריות, יופי ואפילו ארוטיקה שמתפרצת למרות הדיכוי. "למה את יושבת" הוא סיפור שמעיד לא רק על כשרון כתיבה ייחודי אלא גם על יכולת רחבה יותר לברוא עולמות בעזרת הסיפור. (נוית בראל, תמר מרין וצביקה ניר)

זיוה ברכה גדרון נולדה בעכו וגרה בי-ם. נשואה לאורי ואמא לעידו ותומר. פסיכודרמטיסטית ופסיכותרפיסטית. מנהלת המכון הירושלמי לפסיכודרמה, "תיאטרון מדרש". מוסמכת בפסיכולוגיה יהודית ודוקטורנטית לפסיכולוגיה.
הצג פחות