גלבי, איריס אליה כהן

גלבי

גלבי

איריס אליה כהן

מחיר: 50 ₪
הוצאה לאור: ידיעות ספרים
שנה:
ינואר, 2016
אורך:
10:01:36
קריינות: תמר חנה שטיירמן
קטגוריות: ספרות מקור

עוד מאותו סופר

ספרים חדשים

ספר קולי - "גלבי" מאת איריס אליה כהן:
ספטמבר, שנת 1983. זוהרה, עורכת דין מצליחה ואֵם ליונתן בן השבע, אמנם התגרשה כבר לפני חמש שנים מבעלה הקיבוצניק, אבל טרם הסירה את הטבעת מאצבעהּ. זוהרה נושאת על גבה את כאבי משבר ההגירה של הוריה שעלו מתימן, ובתוכם את היעלמותה של אחותה בתיה מן המעברה. עייפה מעשרות שנים של היתקלות בקירות, היא יוצאת למסע חיפושים עם יגאל, חוקר פרטי שתקן ואופטימי, שנותן לה זמן ומרחב נשימה.
חברתה הטובה ביותר של זוהרה היא אדיבה, בת לניצולי שואה פולנים, ששכלה את אחיה במלחמת יום הכיפורים. אדיבה היא דור שני לסודות ולהשתקות, וגם היא נושאת על גבה את סבלותיהם של הוריה, ש הצג יותר הולכים ומתבררים כאיומים יותר ויותר ככל שנוקף הזמן.
סיפורן של השתיים מבטא באופן עז מבע את מורכבותו של כור ההיתוך הישראלי בגילומו המיוסר והשביר. העלילה נודדת בין סביבות חיים שונות, אך דומות להפליא, ובין זמנים –
לסירוגין מאז סוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, עת הסעיר משפט אייכמן את המדינה, ועד תחילת שנות השמונים, שאז החלו להיפרם הפקעות שלכדו סודות כמוסים על פשעים רחוקים. כל זאת תוך שיבוץ מעודן של רגעי הומור וגרוטסקה, חסד וחמלה, שברי שפות יהודיות נשכחות ופיוט רב־יופי.
גַּלְבִּי הוא רומן מותח, מסעיר ושובה־לב על כוחם הנצחי של קשרי דם ומשפחה, על תעצומות נפשן ותשוקתן של נשים חברוֹת ונשים אחיוֹת, על התמודדות עם אובדן ועל אוזלת היד של כולנו – ולא משנה מאיזו עדה אנחנו – אל מול כוחם המצמית של תהליכים היסטוריים ושל עוולות שנעשו בזמנים אחרים, שאין ביכולתנו למנוע ואין ביכולתנו לתקן.
פרשת ילדי תימן מוצגת כאן כפי שמעולם לא הוצגה בספרות העברית: פצע שותת ומייסר, שאין שוכחים ממנו ואין מכפרים עליו. הסופרת הנפלאה איריס אליה כהן שבה ומוכיחה בפנינו את רגישותה העצומה לכל מה שסוער בלבבם של אנשים, ואת כושר ההבחנה הקפדני שלה באשר לכל הרוחש בין קירות הבית, בין בני הבית, הנוכחים והנעדרים.
זהו הרומן השלישי מפרי עטה של איריס אליה כהן, סופרת ומשוררת, אם לארבעה המתגוררת בטבעון. קדמו לו "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), שזכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן; ו"דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), שנמנה עם תריסר המועמדים לפרס ספיר.

"איריס אליה כהן לקחה את אחד הנושאים הכי כאובים ונפיצים בהיסטוריה של מדינת ישראל, חטיפת ילדי תימן והמזרח, והפכה אותו לרומן מעולה, שנקרא בנשימה עצורה ולא מפסיק להעלות שאלות מטרידות על המעשים שנעשו כאן בעבר." (קרן נויבך, רשת ב')
"גלבי הוא מופת של ספרות טובה. כתוב בכישרון רב ועוסק בנושא משמעותי ובוער, פותח פתח לשיח שעוד לא התקיים כאן. גדולתו של הספר היא באנושיות שלו. בימים אלה של אובדן דרך חברתי אנחנו זקוקים לספר כזה. איריס אליה כהן טווה את הסיפור ביד אומן עם הרבה אינטליגנציה ורגש." (רונה גרשון תלמי, קול ישראל.)
"יצאתי מהקריאה וידעתי שני דברים מעל לכל ספק: הראשון, העולם אכזר. ובני האדם אכזריים. והשני, העולם מלא אהבה, ובני האדם אוהבים. והאמת שיש גם שלישי: גלבי היא יצירה גדולה." (דר' מיה טבת דיין, העוקץ.)
"גלבי הוא כמו צליפת האבן של דוד המלך בגוליית. אי אפשר שלא להישטח אפיים ארצה מעוצמת העוול הנחשף בו." (רותי זוארץ, מעריב.)
"שותפות גורל מסקרנת נרקמת בין עולי תימן הנגזלים לניצולי השואה המדוכאים… זה לא עוד סיפור שחור-לבן, אשכנזים נגד ספרדים אחד מאלף… אלא טקסט חתרני ובועט שמערער את הנחות היסוד של הציונות." (רן בן נון, ידיעות אחרונות.)
"אין ספק שזו אחת היצירות הספרותיות החשובות שנכתבו פה, ברמה קאנונית ממש... כתיבה כזו דורשת וירטואוזיות ומיומנות להכנס לנימי הנימים של משפחות פולניות יידשאיות ומשפחות תימניות, כל אחת עם הכאב האדיר שלה, הדרך הייחודית שלה לריב, לאהוב, לגור יחד ולכונן ״ישראליות״. (דר' אלעד בן אלול, אנתרופולוג)
"גלבי הוא ספר סוחף, מותח ומדויק, שנכתב לאחר תחקיר היסטורי מעמיק וחסר פשרות .... העלילה מצליחה לרגש ולזעזע בעת ובעונה אחת." (מאיה לוין, לאישה.)
"התיקון שאליה כהן עורכת הוא בראש ובראשונה בעצם כתיבת רב מכר על הפשע הגדול ביותר שהתרחש בארץ מאז קום המדינה.... אך בעיני יש בו לא רק מתח, כאב, צחוק ויופי, אלא גם מחילה המעידה על נשמה גדולה." (נעמי נידם, מקור ראשון.)
"מפגש בין נהרות הכאב עשוי להוליד גם חסד ויופי - ויש כאלו בשפע במערכות היחסים המתוארות בספר. תיאוריה של אליה כהן מעלים את המפגש הארוטי למדרגה גבוהה של ריפוי הדדי." (גיא פרל, פסיכולוגיה עברית.)
"גַּלְבִּי משמיע את קולות האדם והאדמה. קולות שיש בהם סבל ואובדן, חברויות ואהבה, בדידות וחמדת חיים. 'הפוליטיקה של הזהויות' – 'לפואטיקה של הזהויות', או אז, אני יודעת כי לסבל אין היררכיה. אדם לאדם – גַּלְבִּי. " (דר' צילה זן-בר צור, אנתרופולוגית.)
" אליה כהן לשה את המילים והדמויות, משתעשעת בהן, כותבת באופן מעורר השתאות ויוצרת רומן עם איכות של שירה." (אהוד אמיר)
"ספר חזק, מסחרר... רוצו, טוסו לקנות!" (גלעד נדלר, זמן של ספרים.)
"הספר הותיר את שלומית כהן-אסיף מהופנטת..... בשזירה מאומנת של דיאלוגים, מונולוגים, הרהורים, תחושות, הומור ותיאורי נוף קסום ומתחלף, זוכה הקורא לספר נדיר באיכותו בפרוזה הישראלית." (שלומית כהן אסיף, מרמלדה)
הצג פחות
הוספה למשאלות