ספר קולי - ״תות שטות״ מאת שאול בן חור:
תות למד בבית הספר לפירות וירקות.
תות היה קטן, חביב, שקט וביישן.
תות כבר לא יכול יותר, כבר יותר משבוע שכל הילדים מציקים, צוחקים עליו ואף אחד לא משחק איתו.
תות ידע שהוא חייב להאמין בעצמו לאזור אומץ ולמצוא דרך לשנות את המצב.

הסופר שאולי בן חור - אבא לשתי בנות; שי (6), בר (2.5).

אהובה שלי איך היה בגן ?
כיף!!!
התשובה הזאת יכולה להוציא אותי מדעתי !

זו הייתה השנה הראשונה של שי, בתי הבכורה בגן עירייה.
הבקרים היו קשים, מלאים בבכי "אני לא רוצה ללכת לגן".
הפרידה בשער הייתה ארוכה והיסט הצג יותר רית.
אני זוכר, את הכאב החד! בכל הגוף, ברגע שהייתי מסתובב ומשאיר אותה בגן.
אך למרות כל הבכי והצעקות מהבוקר, אחרי הצהריים כשהייתי אוסף את שי, היא הייתה רצה אלי עם חיוך, ומסכמת את היום שלה בגן במילה אחת - "כיף !!!".
ערב ערב, היינו יוצרים את האווירה שתגרום לה לשתף.
בזמן ארוחת הערב, אני ונועה (אישתי) סיפרנו לפרטי פרטים מה עשינו כל היום,
אבל שי עדין סגורה, מספרת במילה אחת - "כיף !"
אי הוודאות והתסכול פשוט הטריפו אותי.
לא הייתי מסוגל לישון בלילות מרב דאגה, מה כבר קורה בגן? אולי ילדים מציקים לה? הגננת צועקת! מרביצה! מתעללת? אולי יש ילדים אלימים? עצוב לה, אין לה חברים? מה ילדה בת ארבע יכולה להסתיר?!!!
ערב אחד החלטתי לנסות דרך אחרת, והתחלתי לספר לה את "תות שטות"
במשך שבועיים, ערב ערב בזמן המקלחת או לפני השינה, עד שערב אחד שי שאלה אותי,
"אבא אתה תגיד לי כל הכבוד אם אני אספר לך משהו שקרה בגן?"
באותו רגע נפל לי האסימון והבנתי את הכוח של הסיפור.

מאז כבר חלפו כמעט שלוש שנים. שי בדיוק התחילה כיתה א'. והיא מספרת לנו כל יום, מה היא עשתה בבית הספר, עם מי היא שיחקה, מה הם למדו, אם צעקו עליה, העליבו אותה.
הצג פחות