ספר קולי - ״לב רעב״ מאת אשכול נבו:גבר מתלווה לאביו לקונצרט אחרון ופרידה; אם מגלה שהבן שלה נחשף למשהו שלא היה אמור לראות; ביקור משפחתי בחדר בריחה מקבל תפנית מפתיעה; ילד מפר הבטחה והיא חוזרת לרדוף אותו כעבור שנים; אישה פוגשת במהלך הפגנה בירושלים את מי...

ספר קולי - "כמעט טוב מאוד" מאת טל בדיחי:לפעמים לילה כזה זה כל מה שצריך, היא אמרה לעצמה, יש את הרגעים האלה שאת פשוט לא יכולה לישון לבד. אז תדעי שזה זה, היא ניסתה לשכנע את עצמה, אתם בסך הכול שני אנשים עם אינטרס משותף, אין סיבה שלא תעשו עם זה...

ספר קולי - ״תנינה במישור החוף״ מאת טלי כהן צדק: שירה, אישה נשואה ואמא לשתי בנות, נוסעת לעבודה על כביש החוף – וברגע אחד, מצמית – היא מבינה שנתניה לא היתה שם. היא נוסעת וחוזרת ונוסעת וחוזרת, ולא רואה את העיר. בבת אחת היא נזרקת עשרים שנה...

ספר קולי - ״פיטנגו בחצר״ מאת הדס קפלן: פעם הייתה משפחה ובה שני הורים וארבע בנות, ולמראית עין, זו הייתה משפחה רגילה. ממרחק של שנים רבות, מביתה הבטוח בקנטאקי, עמליה, הבת השלישית, משתדלת לא לחשוב על מה שקרה במשפחה הזו. כשאבא של עמליה מת, אחותה...

ספר קולי - ״תחת השפעה״ מאת אסתי הלפרין מימון: ״עצמת את עיניי בנשיקה מול השמים הכהים הפרוסים. לא צריך ירח. לא צריך כוכבים. לא צריך גלגל מזלות. רק חיכוך חי, נושם, מתמיד עד כאב. האם היתה זו אי פעם אהבה טובה? מהי בכלל אהבה טובה? זו המחלצת אותנו מגופנו...

ספר קולי - ״תודה על ליל אמש״ מאת עדי הלל: נדרשו לי שש דקות ועשרים שניות כדי לגלות איך קוראים לה. מיקה. היא היתה בת גילי, ונראתה כמו כל מה שאני לא — יפה להכאיב ובשליטה מוחלטת על גורלה. היא לבשה מכנסי דגמ״ח, חולצה רפויה ומגפונים שרק נראים...

ספר קולי - ״הקטעים הטובים״ מאת גדעון שטוסל: הפרוזה של גדעון שטוסל אינה רגילה. זו ספרות של הרפתקאות המקרבת אותנו אל הלא מוכר. כתיבה בלא גוף, אך רוויית עצמות, מפרקים ומשמעויות. כל אלה לא נאספים בפרקים או בפסקאות שמנות, אלא מפתיעים אותנו ומשתנים ברמת...

ספר קולי - ״בסלון של ברטה״ מאת אורה אחימאיר: המחברת, אישה סקרנית בעשור השמיני לחייה, יוצאת לגילוי סיפור משפחתי בווינה המעטירה, על תפארת אמניה ואנשי הרוח שלה – וינה של הרצל, מאהלר, קלימט ושטפן צוויג. היא מתמקדת בשתי נשים מושכות לב, שהן עיר...

ספר קולי - ״מציאות שונה״ מאת מיקי חוברה: בשבוע גורלי אחד מאבד דן את כל היקר לו. גיסו, חברו הטוב, נהרג בפעולה צבאית. נועה אשתו מאשימה אותו ובעקבות זאת מפילה את עוברהּ ואחר כך אינה רוצה לראות אותו יותר. ההתרסקות שלו מביאה אותו למקומות אפלים, להרס...

ספר קולי - ״עיר תחתית״ מאת הילה עמית: חייהם של אליעד, איברהים ומרים נשזרים יחד בשני כוחות מנוגדים רבי־עוצמה – התשוקה והאיסור. אליעד מתגלגל מעבודה לעבודה, חסר כוחות להתמיד אפילו באחת; בנעוריו התמרד נגד הוריו, שנחרדו מנטייתו המינית והתנכרו לו,...

ספר קולי - ״נערי האוצר״ מאת יוסי עוזרד: ״אתה זוכר אותי?״ שאלה רחל את אורן. משהו הבהב במוחו, ניצוץ קצר שכבה. ״טוב, למה שתזכור?״ אמרה ונימה של מרירות התגנבה לקולה, ״אתה השתחררת מהצבא ויצאת לחיים באזרחות. אני באותו הזמן הייתי מאושפזת בבית החולים....

ספר קולי - ״כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו״ מאת שירה עדן:"כביש 90 ואני נוהגת. פעם כל כך פחדתי לנהוג. הרבה זמן ביליתי בכביש 90 בתקופה ההיא. לא במושב הנהג. מלא כביש, מלא דמעות, מלא ערבה. הרכב המפנק שאורי התעקש לקנות לי ליום הולדת ארבעים חצה את...

ספר קולי - ״עד יום הימים״ מאת שרית סרדס טרוטינו: היא נכנסת בלב הולם ונבלעת בין כותלי בית הספר. מעולם לא נפגשו במקום אחר. לפעמים היא רוצה לומר לו שייקח אותה למקום נעים יותר, חמים יותר, אבל לא מעיזה לבקש. היא אומרת דברים כאלה רק בשקט. בלב. כשאף אחד...

ספר קולי - ״באת אליי״ מאת מיכל אדמוני:****מיכל אדמוני ובנה וגיא נרצחו בקיבוץ כפר עזה בידי מחבלים שפלים. יהי זכרם ברוך****"הזוגיות הזאת מלבלבת כמו פריחת האביב, צבעונית ומשכרת. עונת החורף בעיצומה, אך הלב שלי לגמרי באביב. השתיקה נינוחה ולא מתחשק...

ספר קולי - ״בבחינת כוח עליון״ מאת ליאת פיש: מסתבר שהצ'ואן או הצ'ונג, איך שקראו לסיני, היה צמחוני. המנהל עבודה אמר שביום שהסיני חטף את הברזל, הוא בא אליו ואמר לו בידיים, שהוא מרגיש לא טוב ושהוא צריך לעצור. אבל המנהל עבודה, שאני מכיר אותו...

ספר קולי - "ללכת למקום אחר" מאת רחל גץ-סלומון:לכאורה איבון עסוקה יום־יום בהכנות לארוחות ומקפידה על כל מנה ומנה – חשוב לה שכל אחת תצא מתחת ידה מושלמת ושתערב לחיכו של בעלה האהוב, המרגיז.כזה היה מן היום שהכירו, איש מרשים ותובעני, נערץ...